ת"א 4799-12-19

תקציר

בית המשפט קיבל באופן חלקי בקשה הקשורה לפסק דין כספי והסכם גישור בין התובע לנתבע. הבקשה ביקשה לבטל את פסק הדין ולעכב את ביצועו, אך הבקשה לעיכוב ביצוע נדחתה בשל אי עמידתה של התובעת בתנאים הנדרשים. על התובע לשלם לנתבע סך של 130,000 ₪, כפי שהוסכם על ידי הצדדים, תוך 30 יום על מנת לעכב את ביצוע פסק הדין. החלטה זו נתונה לשינוי עם הצגת עובדות חדשות או שינוי נסיבות. התובע טען כי ביצוע פסק הדין יגרום לנזק לא מידתי, שכן דירתם אמורה להימכר בתיק ההוצאה לפועל. בית המשפט הכיר בחשש זה ופסק לטובת התובעים, וחייב אותם להפקיד את הסכום המוסכם אצל בית המשפט בתוך פרק הזמן הנקוב כדי להימנע מביצוע מיידי. פסק דין זה נחשב לפסק דין ביניים וניתן לעיין בו על ידי בית המשפט במידת הצורך. טענות התובע כנגד התנהלות הנתבעת לא נחשבו לעילה לשינוי ההחלטה, שכן הן כבר היו חלק מהתביעה הראשונית. ככלל, פסק הדין נועד לאזן בין האינטרסים של שני הצדדים תוך הבטחת תקינות ההליך השיפוטי.