תאד"מ 14667-12-21

תקציר

השופט קבע כי הגנת ההתיישנות של הנתבע אינה תקפה, שכן הנתבע הכיר קודם לכן במועד המוצע לעסקה על ידי התובע, והנתבע לא הוכיח די הצורך אחרת. עוד קבע השופט כי ראיותיו של התובע – תעודת מסירה וחשבונית – קבילות ואמיתיות, והעביר את נטל ההוכחה לנתבע. טענות הנתבע כי המוצרים שקיבל היו שונים מאלה שהוזמנו, וכי התובע לא ביצע את העבודה המוסכמת, לא נתמכתות ומופרכות. השופט קיבל את גרסת התובעים לאירועים וקבע כי הם הוכיחו את טענתם. הנתבע חויב לשלם לתובע סך של 12,947 ₪ בתוספת אגרת בית משפט בסך 377 ₪, בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין. השופטת לא פסקה לתובע הוצאות נוספות או שכר טרחת עורך דין בשל השיהוי המשמעותי בהגשת התביעה. שני הצדדים שמרו לעצמם את הזכות לערער על פסק הדין.