ע"א 4084/04

תקציר

עניינו של אדם, יליד שנת 1973, שנפגע בתאונת דרכים בעת הפעלת רכב שסופק על ידי מעסיקו, שהיה מבוטח אצל המערער. בית המשפט המחוזי בירושלים פסק תחילה פיצויים למשיב, וקבע את נכותו הרפואית בשיעור של 88% ואת נכותו התפקודית בשיעור של 80%, המשפיעה על כושר ההשתכרות שלו. הפיצויים חושבו על בסיס רמות שכר מוגדרות וכללו פיצויים בגין הפסדים בעבר ובעתיד, הוצאות ניידות, טיפולים רפואיים ונזקים לא ממוניים. עם זאת, ניכויים חלו על תשלומים שכבר התקבלו מהמוסד לביטוח לאומי. סוגיה משמעותית בערעור נגעה לשאלה האם בחירתו של המשיב לתבוע קצבת נכות כללית ולא דמי תאונת עבודה, למרות היותו זכאי לשניהם, צריכה להשפיע על ניכוי הפיצויים. בית המשפט ניתח את סעיף 82 לפקודת הנזיקין, והדגיש כי יש לנכות מפיצוייו תגמולים להם זכאי נפגע, ללא קשר לגמלה שבחר לקבל. עיקרון זה מבטיח כי המעסיקים ייהנו מדמי הביטוח המשולמים לביטוח הלאומי. בסופו של דבר קבע בית המשפט כי יש לנכות הטבות תיאורטיות או "רעיוניות" מכיסוי נזקי עבודה, דבר העולה בקנה אחד עם כוונת המחוקק ומחייב את העברת התיק לבית המשפט המחוזי לצורך קביעת שיעור הניכוי הראוי. הערעור התקבל בחלקו, והתמקד בסוגיית הניכוי, בעוד שהיבטים אחרים של פסק הדין המקורי אושרו. להחלטה זו הצטרפו המשנה לנשיא א' ריבלין, הנשיא (בדימוס) א' ברק והשופט א' גרוניס.