ה"פ 5724-10-08

תקציר

המחלוקת היא על אכיפת הסכם מכר דירה בין התובעים לנתבע. התובעים טענו כי במהלך המו"מ הוסכם כי מחיר הדירה יעמוד על 420 אלף שקל, אך בהסכם המכר נקבע מחיר גבוה יותר. הנתבע טען כי התובעים רצו שהמחיר הגבוה יותר יופיע בהסכם כדי שיוכלו לקבל הלוואה גבוהה יותר מהבנק למשכנתאות. בית המשפט החליט שלא להתיר את שינוי הסכום שבמחלוקת כפי שנקבע בכתבי הטענות, שכן התובעים לא הגישו בקשה לתיקון תביעתם ולא סיפקו הסבר לאי ההתאמה. הסוגיה המרכזית הייתה בחינת תוקפן של שתי הודעות ביטול ששלחה הנתבעת לתובעים. הודעת הביטול הראשונה נשלחה בשל אי עמידת התובעים בתשלומים במועד כפי שנקבע בהסכם. עם זאת, התנהלותה של הנתבעת לאחר מכן, לרבות חתימה על מסמכים וקבלת כספים מהתובעים, הצביעה על כוונתה לקיים את ההסכם. התנהגות זו ויתרה על זכותה לבטל את ההסכם על בסיס הפרת התובעים. הודעת הביטול השנייה נשלחה לאחר עיכובים נוספים של התובעים בתשלום מלוא מחיר הדירה. הנתבעת עמדה בעקביות על זכותה לבטל את ההסכם. בית המשפט מצא כי הפרת התובעים הייתה יסודית וזכותה של הנתבעת לבטל את ההסכם מכוח חוק החוזים (תרופות). זאת ועוד, התנהלותו של הנתבע לא הפגינה חוסר תום לב. לפיכך, הודעת הביטול השנייה הייתה תקפה, והסכם המכר בוטל כדין על ידי הנתבעת. כתוצאה מכך, נדחתה התביעה לאכיפת הסכם המכר. כל צד שמר לעצמו את הזכות לתבוע סעדים כספיים בהליכים נפרדים. התובעים חויבו לשלם לנתבע 15,000 ₪ הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בתוספת מע"מ.