ע"א 17139-05-16

תקציר

המחלוקת העיקרית במקרה דנן הייתה האם המערערת הציגה בפני המשיבים דירה כבעלת שתי מרפסות טרם חתימת הסכם המכר, דבר המהווה הפרת חוזה. בית משפט קמא פסק לטובת המשיבים בנקודה זו ופסק להם פיצוי מוסכם בסך 68,000 ₪. עם זאת, ערכאת הערעור מצאה כי המשיבים לא הביאו ראיות מספיקות לכך שהדירה הוצגה בפניהם כבעלת שתי מרפסות, ועל כן קביעתו של בית משפט קמא בעניין זה הייתה שגויה. גם אם המערערת אכן הציגה מצג זה, אין בכך משום הפרת חוזה יסודית המזכה את המשיבים בפיצוי המוסכם. עוד מצא בית המשפט לערעורים כי המערערת הפרה את הסכם המכר בכך שלא גילתה כי תוספת לבניין, שהוצגה כמרפסת, אינה מהווה חלק מהרכוש המשותף. בית המשפט הוסיף וקבע כי המערערת ניהלה משא ומתן בחוסר תום לב בכך ששתקה בעניין זה. לפיכך, היו המשיבים זכאים לפיצוי בגין הפרה זו. סכום הנזק נקבע על סך של 26,000 ₪, אולם בשל רשלנות תורמת של המשיבים עצמם - בגין אי בדיקת מצבה התכנוני של הדירה - הופחת פסק דינם במחצית ל-13,000 ₪. טענותיהם הנוספות של המשיבים בדבר ליקויים בדירה נדחו אף הן מחוסר ראיות. לפיכך, הערעור התקבל ברובו, ונפסקו למשיבים פיצויים בסך 13,000 ₪, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מינואר 2012 ועד למועד התשלום המלא. כל צד היה אחראי לשכר הטרחה שלו.