ע"א 780/14

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הערעור, המתייחס לעסקה של מכירת מניות, מכמה טעמים מרכזיים. ראשית, בית המשפט לא מצא פגם בקביעתו של בית המשפט המחוזי כי התקיימו "יחסים מיוחדים", כהגדרתם בדיני המס, בין המערער לבין צד אחר, שארפאק. בית המשפט תמך בהחלטה זו בהתייחסו לחומר הראיות שהצטבר, אשר שקל את מכלול הנסיבות, לרבות עיכוב בתשלום בגין העסקה וריבוי הסכמים הקשורים זה בזה בין הצדדים. שנית, טענת המערערת כי סעיף 6(ה) לחוק התיאום חל רק כאשר היחסים המיוחדים השפיעו על מחיר העסקה לא התקבלה. בית המשפט נימק זאת בכך שהניסוח הלשוני של הסעיף אינו תומך בטענה זו, והסעיף עצמו כבר סותר את החזקה לפיה יחסים מיוחדים משפיעים על מחיר העסקה. בנוסף, בית המשפט התקשה לקבל את הטענה כי סעיף 6(ה) אינו חל על מניות "חסומות", אשר חלות עליהן מגבלות מסחר, שכן טענה זו הועלתה רק בשלב הערעור ודרשה בירור עובדתי נוסף. בית המשפט הדגיש את תפקידה של ערכאת הערעור בהתמקדות בטענות שהוצגו בעבר, ואת הימנעותה של המערערת ממסירת מידע עובדתי חיוני בדבר חסימת המניות. לבסוף, דחה בית המשפט את הטענה כי יש להעריך את שווי המניות החסומות באופן שונה, נוכח היעדר הבחנה בין מניות חסומות למניות לא חסומות בחוק התיאום. לפיכך נדחה הערעור, והמערערת חויבה בהוצאות המשיב בסך 50,000 ₪. השופטים י' עמית וא' ברון הסכימו עם ההחלטה.