רע"פ 3445/01

תקציר

המערער, שהיה מועמד לתפקיד יו"ר ההסתדרות החדשה בחיפה, הגיש תלונה במשטרה נגד יריבו בטענה לשוחד. במסגרת התלונה הציג המערער למשטרה מסמך המפליל לכאורה את יריבו. המשטרה חשדה כי המסמך זויף וחקרה את המערער, שבהמשך הוגש נגדו כתב אישום בגין שיבוש הליכי משפט והפרת חובה חקוקה לספק תשובות אמת לשאלות המשטרה. הוא הורשע באישום הראשון אך זוכה מהאישום האחרון. על פסקי הדין של הערכאות הנמוכות הוגש ערעור. בית המשפט העליון קבע כי זכותו של המערער לחסינות מפני הפללה עצמית בחקירתו במשטרה אינה תלויה במעמדו הפורמאלי כעד או כחשוד. במקום זאת, נקבע אם תשובותיו עלולות לחשוף אותו לאישומים פליליים. כאשר מעמדו של מרואיין משתנה מעד לחשוד, הוא רוכש זכות שתיקה רחבה עוד יותר. על המשטרה מוטלת חובת הגינות מוגברת כלפי המרואיינים, והיא אינה יכולה לחזור בה ממצגים בדבר זכויותיו של מרואיין אם האחרון מסתמך עליהם לרעה. במקרה דנן, המערער טופל מלכתחילה כחשוד והוזהר בהתאם בחקירתו הראשונה. למרות שהמשטרה לא פירטה באיזו עבירה חשדו בו, אין בכך כדי לשלול את זכויותיו כחשוד. משכך, קמה למערער זכות השתיקה בשתי החקירות. המדינה הסכימה עם מסקנה זו. משכך, קיבל בית המשפט העליון את הערעור, זיכה את המערער מאשמת שיבוש הליכי משפט ודחה את ערעור המדינה על זיכוי מהפרת חובה חקוקה.