LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ב"ל 6699-12-24

החלטה עבודה אזורי חיפה

📋
מספר הליך6699-12-24
📂
סוג הליךב"ל
📅
תאריך15 במרץ 2026
🏛️
בית משפטעבודה אזורי
📍
מחוזחיפה
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםווילי וורקמן נ. המוסד לביטוח לאומי
👨‍⚖️
שופטיםמירי שי

תקציר

להלן ניתוח משפטי של החלטת בית הדין האזורי לעבודה בחיפה (ב"ל 6699-12-24, כב' השופטת מירי שי), העוסקת בהכרה בליקויים רפואיים אצל כדורסלן מקצועני לפי תורת המיקרוטראומה. ### 1. רקע נורמטיבי ומשפטי תורת המיקרוטראומה נועדה לגשר על הפער בין תאונה נקודתית לבין תחלואה טבעית, במצבים בהם עבודה פיזית גורמת לנזק מצטבר עקב פעולות חוזרות ונשנות. ההלכה הפסוקה (יניב, כובש, נוח) מציבה רף מחמיר: נדרשת הוכחת **רצף של תנועות זהות או דומות במהותן**, המופעלות על מקום מוגדר בגוף, בתדירות גבוהה, לאורך זמן משמעותי. ### 2. העקרונות המשפטיים שעלו בפסק הדין בית הדין יישם את עקרונות המיקרוטראומה על ענף הספורט התחרותי (כדורסל), תוך קביעת אמות מידה רלוונטיות: * **היכולת לבודד פעולות מתוך "עבודה מגוונת":** הנתבע (המוסד לביטוח לאומי) טען כי ספורט קבוצתי הוא מכלול פעולות אקראיות ולא תנועות מונוטוניות. בית הדין דחה טענה זו וקבע כי ניתן לבודד פעולות ספציפיות – **ניתורים** (עבור הגב) ו**כדרור** (עבור כף היד) – מתוך מכלול הפעילות הספורטיבית. הגישה של בית הדין היא שפעילות שהיא מהות העיסוק (כדורסלן שעיקר עבודתו היא כדורסל) אינה יכולה להיחשב כ"אקראית" או "מגוונת מדי" לעניין מניעת הכרה במיקרוטראומה. * **מהות התנועה ולא אופיה:** בית הדין הדגיש כי לא נדרשת זהות מוחלטת של תנועה (כמו בהרכבת מוצרים בקו ייצור), אלא דמיון במהות הפעולה (ניתור כבלימה/זעזוע לגב). בכך נדחתה הטענה כי מיקרוטראומה בגב דורשת בהכרח "התכופפויות" בלבד. * **יחסי הגומלין בין משך העבודה לתדירות:** בהתבסס על פסק הדין בעניין *אלי כהן*, בית הדין אימץ כלל מנחה שלפיו ככל שתקופת העבודה ממושכת יותר (מעל עשור במקרה דנן), ניתן להסתפק בתדירות פחות אינטנסיבית של ביצוע התנועות לאורך יום העבודה, שכן הנזק המצטבר הופך למובהק. ### 3. חידושים ודגשים בפסיקה * **הוכחת תדירות באמצעות הערכה לוגית:** בית הדין קיבל חישוב סטטיסטי של כמות הניתורים (כ-240 ניתורים בשעת אימון, כ-67,000 בעונה) כבסיס עובדתי מספק, גם בהיעדר "מדידה מדעית". די בכך שהחישוב הגיוני ומתיישב עם אופי העיסוק כדי להעביר את הנטל לשלב המומחה הרפואי. * **ההבחנה בין תשתית עובדתית לבין קשר סיבתי רפואי:** פסק הדין מבהיר הפרדה דיונית ברורה: בשלב זה, בית הדין בוחן רק אם הוכחה תשתית עובדתית ("מכסה" של פעולות). לאחר מכן, מועבר התיק למומחה-יועץ רפואי שיקבע את הקשר הסיבתי. בית הדין סירב להידרש לחוות דעת קודמות שהוגשו על ידי התובע, תוך הדגשה כי בחינת הקשר הסיבתי היא משימה של המומחה מטעם בית הדין בהתאם לתשתית העובדתית הספציפית שנקבעה. ### 4. סיכום המשמעות המשפטית ההחלטה מהווה נדבך חשוב בהכרה בספורטאים מקצוענים כמי שחשופים לפגיעות מסוג מיקרוטראומה. המשמעות היא שספורטאים אינם צריכים להוכיח "תאונה" (אירוע פתאומי), אלא רשאים להישען על שגרת אימונים קבועה ורציפה. בית הדין הציב רף לפיו אימונים תדירים והשתתפות במשחקים מהווים "סביבת עבודה" המייצרת תשתית משפטית מספקת למיקרוטראומה, גם כאשר הפעילות הפיזית מגוונת במהותה, כל עוד ניתן להצביע על תנועות מרכזיות המבוצעות באלפיהן לאורך הקריירה.

חקיקה מקושרת

חוק הביטוח הלאומי

ב"ל 6699-12-24 ווילי וורקמן נ. המוסד לביטוח לאומי, עבודה אזורי (15.3.2026)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית