בש"א 5432/18

תקציר

המבקשים ביקשו ארכת מועד לערעור על החלטת השופטת ש' קמיר-וייס מיום 1.7.2018 שלא לפסול עצמה מלדון בעניינם. המבקשים, שאינם מיוצגים בהליך זה, טענו כי גילו את חלון הערעור בן עשרת הימים רק ב-4 ביולי, וניסו להגיש את הערעור ב-12 ביולי, אך הוא לא התקבל. המשיב התנגד לבקשה, בטענה כי המבקשים לא ציינו סיבה מיוחדת להארכה וכי הם בוחרים באופן טקטי לייצג את עצמם. השופטת, שרית עבדיאן, קבעה כי יש לדחות את הבקשה בשל אי עמידה קפדנית בלוחות הזמנים הקבועים בחוק. יעילות, ודאות, סופיות ושוויון בין בעלי הדין נשמרים על ידי עמידה במועדים אלה. יתר על כן, ערעורים על פסילת שופט מקבלים בדרך כלל עדיפות והכרעה מהירה, ולכן הארכות הן נדירות. במקרה זה, טענת המבקשים בדבר שיהוי בקבלת ההחלטה לא נתמכה ובקשת ההארכה הוגשה חמישה ימים לאחר המועד האחרון. בנוסף, סיכויי ההצלחה של הערעור אינם גבוהים. משכך, הבקשה נדחתה, והמבקשים חויבו לכסות את הוצאותיו של המשיב בסך 1,500 ₪.