ע"א 91/19

תקציר

בפסק הדין דן בית המשפט בערעור בו ביקשו המבקשים לעכב את ביצוע פסק הדין הכרוך בתשלומים כספיים, בקובעו כי ייתכן שהמשיב לא יוכל להשיב את הכספים אם הערעור יתקבל. בדרך כלל, הגשת ערעור אינה עוצרת את ביצוע פסק הדין, ומאפשרת לזוכים ליהנות מפסק הדין שלהם באופן מיידי. עם זאת, קיימים חריגים אם המערער מראה סיכויים גבוהים לזכות בהליך העיקרי ומוכיח מאזן נוחות לטובתו, ולעתים קרובות מתעדף את האחרון. בתי המשפט בדרך כלל אינם מעכבים הוצאה לפועל הכרוכה בתשלומים כספיים מכיוון שהם בדרך כלל הפיכים, אלא אם כן ראיות משמעותיות מראות כי קיים נזק בלתי הפיך או חוסר יכולת כלכלית להחזיר כספים. במקרה זה, המבקשים, שלא היו מרוצים מהערכת המומחה שהוסכמה במהלך הגישור, דחו את תביעתם הראשונית ועמדו בפני אתגר משמעותי להוכיח את סיכויי ההצלחה של ערעורם. הם לא הצליחו לקבוע באופן משכנע כי החזרת הכספים תהיה בעייתית עבור המשיב, בהיעדר תשתית עובדתית מספקת בטענות לנזק בלתי הפיך. בנוסף, חוסר עקביות בתביעות התשלום שלהם, כולל קיזוז לא ברור מדיבידנדים, העיב על טענתם. אמנם מדובר בסכום לא מבוטל, אך העברת סכומים גדולים לאנשים פרטיים אינה מצדיקה באופן אוטומטי דחיית תשלומים, שכן כל מקרה תלוי לפרטיו. בהתחשב במכלול הנסיבות, נעתר בית המשפט באופן חלקי לערעור: על המבקשים להפקיד בבית המשפט 3 מיליון ש"ח, ואת היתרה המגיעה למשיב, תוך עמידה בתנאי הגישור. ערבות בסך 100,000 ₪ נדרשת להבטחת כל נזק למשיב, תוך הכרה במחלוקת העובדתית על סכומים מדויקים לתשלום וסיום ללא הטלת הוצאות משפט למי מהצדדים.