רע"פ 4315/18

תקציר

עורך דין, שעשה שימוש שלא כדין בכספי לקוחות ועסק בזיוף ומרמה, הורשע על סמך הודאתו בשורה של עבירות. במסגרת הסדר טיעון הסכימה התביעה לעתור לעונש של לא יותר מ-12 חודשים. בית משפט השלום שקל את חומרת מעשיו של עורך הדין, נסיבותיו האישיות וסיכויי השיקום שלו, ובסופו של דבר הטיל עליו 10 חודשי מאסר בפועל ועונשים נוספים. עורך הדין ערער על גזר דין זה, אך בית המשפט קמא דחה את הערעור, מה שהוביל את עורך הדין להגיש בקשה לחופשה כדי לערער לערכאה גבוהה יותר. בבקשה נטען כי היה על בתי המשפט לתת משקל רב יותר לשיהוי בהגשת כתב האישום ולנסיבותיו האישיות, לרבות חלקו בגידול ילדיו. עם זאת, בית המשפט דחה את הבקשה בקובעו כי המקרה אינו מעורר נסיבות חריגות או עיוות דין מהותי. בית המשפט הדגיש כי עבירותיו של עורך הדין היו חמורות, במיוחד בהתחשב במקצועו, וכי העונש שהוטל כבר היה מקל. השופט הסכים עם הערכאות הנמוכות יותר כי הנסיבות המקלות אינן מצדיקות הקלה נוספת בעונש ודחה את הבקשה, תוך שהוא משאיר את עונש המאסר המקורי. החלטה זו התקבלה בהתחשב בחומרת העבירות, בשיהוי ההליכים ובהשפעה הפוטנציאלית על ילדיו של עורך הדין.