ע"פ 621/01

תקציר

בית המשפט העליון התייחס למקרה שבו משיב, שהואשם בהשתתפות בפשעים כדי לנקום את רצח בן דודו, זוכה לאחר שבית המשפט המחוזי התיר גביית עדות ממודיעים חסויים תוך שמירה על זהותם. למרות הודאתו, ביקש המשיב לזמן מודיעים אלה כעדי הגנה על מנת לחשוף ראיות המצביעות על כך שאחרים, לרבות אחיו של בן דודו המנוח, אחראים לרצח. המדינה התנגדה לכך, מחשש שחשיפת מודיעים עלולה לסכן את חייהם ולפגוע בפעולות מודיעיניות עתידיות. התביעה חזרה בה מהאישומים והביאה לזיכויו של המשיב, עליו ערערה, בטענה שהעדות אינה מכרעת שכן אין בה כדי לשלול את מעורבותו של המשיב. בית המשפט העליון קבע כי להודעות המודיעים משקל ראייתי משמעותי, העלול להטיל ספק סביר באשמתו של המשיב. היא קבעה כי ההגנה על זהותם של המודיעים תוך התרת עדותם מאזנת בין האינטרס הציבורי לבין הצדק, למרות חששות המדינה. כתוצאה מכך, אישר בית המשפט את החלטת בית המשפט המחוזי, תוך שהוא מדגיש כי נחיצות העדות עולה על הסיכונים הפוטנציאליים, ודחה את הערעור.