פש"ר 14758-09-10

תקציר

בית המשפט החליט שלא להיעתר לבקשת החייב להכריז על פשיטת רגל ולבטל את צו כינוס הנכסים נגדו. הטענה העיקרית היא כי החייב לא פעל בתום לב. בית המשפט מצא כי החייב איפשר ביודעין לאביו לנהל את כספיו בפזיזות, גם לאחר שידע שאביו מנהל את כספיו באופן כושל, דבר המעיד על חוסר תום לב. יתר על כן, בחירתו של החייב להמשיך להתגורר עם אביו ולנהל באמצעותו את כספיו מעידה על חוסר עצמאות ואחריות כלכלית. בית המשפט גם הטיל ספק בתוקפם של הסבריו של החייב להרגלי ההוצאות שלו, ומצא אותם בלתי סבירים, במיוחד בכל הנוגע להעברות לאשתו מחוץ לישראל. גם הדוחות שהגיש החייב נמצאו בלתי מספקים ומבלבלים. ככלל, בית המשפט הגיע למסקנה כי התנהלות החייב במהלך ההליך מעידה על חוסר תום לב, ועל כן הבקשה לפשיטת רגל ולביטול צו הכינוס נדחתה. בנוסף, ציין בית המשפט את חוסר הכדאיות של המלצת רשם ההוצאה לפועל לפשיטת רגל במקרה זה והדגיש את הצורך בבדיקה יסודית טרם הפניית חייבים להליכי פשיטת רגל. פסק הדין ניתן בהיעדרם של הצדדים ופורסם ביום 22.7.2012.