בר"מ 7131/21

תקציר

לאזרח אוקראיני שנישא לאזרח ישראלי בשנת 2000 יש היסטוריה ארוכה של ניסיונות לקבל תושבות קבע בישראל. לאחר מותו של בן זוגה בשנת 2007, הופסק תהליך קבלת המעמד ההדרגתי שלה. גם בקשותיה הבאות על בסיס טעמים הומניטריים נדחו, כולל אחת על ידי הוועדה הבין-משרדית לעניינים הומניטריים. בתי המשפט, בהם בית הדין לעררים ובית המשפט לעניינים מנהליים, אישרו את ההכחשות, וטענו כי קשריה עם מולדתה, אוקראינה, גוברים על קשריה עם ישראל, למרות אזרחותה הישראלית של בתה ושהותה הממושכת במדינה. לאחר מכן ערערה המבקשת לבג"ץ, בטענה כי מבחן הזיקה יושם באופן שגוי בעניינה. עם זאת, השופט קבע כי החלטת המנכ"ל הייתה סבירה, בהתחשב בנסיבותיה הפרטניות של המבקשת, לרבות הקשר החזק שלה עם אמה באוקראינה. השופט הדגיש את היקף ההתערבות המצומצם במקרים כאלה והגיע למסקנה כי הבקשה לא העלתה כל טיעון עקרוני או שאלות משפטיות עקרוניות. לפיכך, דחה בג"ץ את הבקשה, יחד עם הבקשה לסעד זמני, מבלי להורות על הוצאות, נוכח היעדר מענה.