ת"פ 2631/09

תקציר

פסק הדין סובב סביב ביטול כתב אישום בשל אי עמידה בזכות הנאשם להודעה ושימוע. כתב האישום מייחס לנאשם הריגה, גרימת חבלה חמורה, נהיגה בשכרות וסטייה מנתיב שהובילה לתאונה קטלנית. לטענת ההגנה, פרקליט המחוז לא העניק לנאשם זכות שימוע כאמור בסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי, המאפשר לתביעה להגיש כתב אישום ללא הודעה מוקדמת רק מטעמים מוצדקים. ההגנה טענה כי החלטת פרקליט המחוז אינה סבירה, וביקשה לבטל את כתב האישום. מנגד, התביעה נימקה את החלטתה בכך שהנאשם היווה סכנה לשלום הציבור עקב נהיגה בשכרות, והצורך להגן על אינטרסים ציבוריים. בית המשפט הכיר בזכות להודעה ולשימוע כזכות יסוד, וקבע כי יש להפעיל את שיקול דעתו של פרקליט המחוז בסבירות. במקרה זה, בית המשפט פסק לטובת הנאשם, הורה על מחיקת כתב האישום, ובמקום זאת קבע שימוע תוך הבטחת פסילת הנאשם מנהיגה עד לאחר הדיון. פסק הדין ניתן בהתחשב בהיעדר ניגוד עניינים בין שמירה על זכות השימוע לבין שמירה על האינטרס הציבורי, לבין האפשרות לקיים את השימוע מבלי שכתב האישום תלוי ועומד מעל ראשו של הנאשם. חשוב לציין כי השופטת הדגישה את הסכמתה של הנאשמת להותיר את פסילת הנהיגה שלה על כנה עד לאחר הדיון, דבר המקטין את הנזק הפוטנציאלי לאינטרס הציבורי. החלטה זו ניתנה ביום 13.10.2009.