ע"א 476/80

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לתקן טעות סופר בהסכם בין בעל לאישה, שאושר על ידי בית המשפט וניתן לו תוקף של פסק דין. ההסכם קבע תקופת ניסיון של שישה חודשים לשלום בית, עם אפשרות לכל אחד מבני הזוג ליזום גירושין בסיומו, שתנאיו נקבעו בהסכם. האישה ביקשה לתקן שני סעיפים בהסכם, שהכילו טעויות סופר ברורות, שכן הם התייחסו לאישה הנותנת את הגט ולבעל המקבל אותו, דבר שאינו אפשרי מבחינה משפטית על פי הדין הישראלי. הבעל טען כי התיקון דורש את הסכמת שני הצדדים, חורג מסמכותו של בית הדין ופוגע בסמכותו הבלעדית של בית הדין הרבני בעניין גירושין. עם זאת, בית המשפט העליון דחה את הערעור בקובעו כי להסכם שאושר על ידי בית המשפט יש היבטים חוזיים ושיפוטיים כאחד, וכי במקרה זה שתי השיטות המשפטיות מספקות פתרונות תואמים. הן על פי דיני החוזים והן על פי הפרוצדורה השיפוטית, לבית המשפט יש סמכות לתקן טעויות סופר ללא הסכמת הצדדים, כל עוד הוא שומע את שני הצדדים והתיקון אינו שינוי מהותי. התיקון במקרה זה היה תיקון טעות ניסוח גרידא ולא פגע בסמכותו של בית הדין הרבני, שכן הוא עסק בתיקון טעות בתוכנו הדיספוזיטיבי של ההסכם, ולא בגירושין עצמם. גם השיטה הפרוצדורלית שננקטה הייתה ראויה. לפיכך, החלטת בית המשפט המחוזי לתקן את ההסכם התקבלה, והערעור נדחה.