עמ"נ 12257-02-19

תקציר

פסק הדין דוחה את הערעור המנהלי שהגיש קלוף על שתי החלטות ועדת הערר הנוגעות לשומות ארנונה לשנים 2018 ו-2017. בית המשפט מצא כי מרבית הטענות שהעלה כלוף חרגו מסמכותם של מנהל הארנונה וועדת הערר, שכן הן אינן נופלות בגדר העילות המנויות בחוק הרשויות המקומיות. זאת ועוד, בית המשפט הסכים עם קביעת ועדת הערר כי טענותיו של קלוף בנוגע לשטח רכושו, סוג המבנה והשטח כבר הוכרעו על ידי בתי המשפט, והוא הושתק בשל מעשה בית משפט. באשר לטענותיו של קלוף על התנהלות בלתי תקינה של ועדת הערר, קבע בית המשפט כי טענות אלה היו צריכות לעלות בטרם תפרסם הוועדה את החלטתה, ולכן לא נחשבו. השופט הסכים גם עם החלטת ועדת הערר שלא לקבל את ערעורו של כלוף מטעמים פרוצדורליים, הנוגעים לזמן התגובה ואורך הסיכומים, וקבע כי קלוף לא פעל בהתאם להליכים הנדרשים. לבסוף, בחר בית המשפט שלא להטיל על כלוף הוצאות נוספות, בהתחשב בנסיבות המקרה, והורה על החזרת פיקדונו. פסק דין זה ניתן שלא בפניו, והמזכירות הונחתה לשלוח את פסק הדין לשני הצדדים.