סע"ש 42013-02-21

תקציר

המקרה שלפנינו הוא תביעה שהגיש מר נוריאל צין (התובע) נגד מעסיקיו לשעבר, הארגז טכנופח תעשיות מתכת בע"מ הנמצאת בפירוק, והארגז תעשיות בע"מ (הנתבעים), בדרישה לגמול שעות נוספות ותשלומים נוספים. התובע עבד אצל הנתבעים בין השנים 2016-2020 בתפקידים ובמקומות שונים. הנתבעים טוענים כי התובע היה מנהל בכיר הפטור מתשלום שעות נוספות. בית המשפט פוסק לטובת התובע, ומורה לחברת תעשיות הארגז בע"מ לפצות אותו בגין עבודה בשעות נוספות, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית שנצברו החל מספטמבר 2018. ההסדר החוזי בין הצדדים לגמול שעות נוספות גלובלי אינו עומד בדרישות החוק, שכן הוא נעדר בהירות והסכמה, ותלושי השכר של התובעת לא הבחינו בין שכר רגיל לגמול שעות נוספות. זאת ועוד, תפקידו של התובע אינו נופל תחת החריגים לחוק שעות עבודה ומנוחה; הוא לא היה מנהל בכיר או בתפקיד הדורש אמון מיוחד, וניתן היה לפקח על שעות עבודתו. חישוב גמול השעות הנוספות על ידי התובע, בסך 153,869 ₪, מקובל על בית המשפט, והנתבעים נדרשים לשאת בהוצאותיו המשפטיות. פסק הדין, שניתן ביום י"ב בניסן תשפ"ג (03/04/2023), ניתן לערעור בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מיום קבלתו.