ת"א 35758-10-19

תקציר

בית המשפט מצא כי יש לדחות את בקשת המבקש לדחות את פסק הדין. המבקש לא הציג טעם מיוחד המצדיק את הארכת המועד להגשת בקשה לביטול פסק הדין. נמצא כי המבקש היה מודע לפסק הדין נגדו הרבה יותר מוקדם ממה שטען ולא הוכיח כל סיכוי לבטל את פסק הדין לגופו של עניין. זאת ועוד, כתב התביעה הוגש כראוי לבנו של המבקש בכתובת החברה, והמבקש לא הביא ראיות מספיקות כדי לתמוך בטענת הזיוף שלו או להכחיש את קיומו של החוב. השופטת הדגישה גם את עקרונות ההסתמכות וסופיות הדיון, שהיטיבו עם המשיב. משכך, נדחתה הבקשה להארכת מעצר, והמבקש חויב בהוצאות המשיב בסך 3,500 ₪.