ת"פ 34576-01-20

תקציר

השופט פותח בפירוט שלושת סעיפי האישום נגד הנאשם – איומים, חבלה בנסיבות מחמירות בנסיבות מחמירות ותקיפה בנסיבות מחמירות – ושלוש הגרסאות לאירועים שמסר כל אחד משלושת העדים. האישום הראשון, איומים, לא הוכח מעבר לספק סביר, מה שהוביל את השופט לזכות את הנאשם. לאחר מכן פונה השופט לאישומים השני והשלישי, ומעריך את מהימנות העדים ואת הראיות שהוצגו בנוגע לאירועים שהתרחשו. השופט מחליט כי יש להרשיע את הנאשם באישום השני, תקיפה בנסיבות מחמירות, שכן התביעה הוכיחה מעבר לכל ספק סביר כי הנאשם תקף את המתלוננת. החלטה זו מתבססת על עדותה של המתלוננת, אמו של הנאשם ושחזור האירועים. השופט מוצא את הנאשם אשם גם באישום השלישי, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, למרות טענת ההגנה העצמית של הנאשם. השופט טוען כי גרסת הנאשם לאירועים אינה עקבית ומפותלת, בעוד שהתביעה הוכיחה את אשמתו של הנאשם מעבר לספק סביר. השופט מתייחס גם לטענות הנאשם בדבר מחדלי חקירה ואכיפה בררנית, ומוצא אותן חסרות שחר. בסופו של דבר, השופט זיכה את הנאשם מאשמת האיומים, אך הרשיע אותו בתקיפה בנסיבות מחמירות וחבלה חמורה בנסיבות מחמירות. ההחלטה מתקבלת בנוכחות שני הצדדים.