תפ"ח 8354-06-09

תקציר

הנאשם הורשע ברצח בכוונה תחילה לפי סעיפים 300(א)(2) ו-301 לחוק העונשין בגין הריגת בתו, ליאל ניג'ם. בית המשפט שקל האם ניתן להפחית את עונש מאסר העולם החובה בשל מצבו הנפשי של הנאשם. עם זאת, השופט הגיע למסקנה כי יכולתו הנפשית של הנאשם אינה עומדת בקריטריונים לעונש מופחת לפי סעיף 300א. בית המשפט מצא כי התנהגותו של הנאשם הייתה מבוקרת ומתוכננת, וטענתו כי לא זכר את הירי לא נתמכת. יתר על כן, לנאשם לא הייתה היסטוריה של בעיות נפשיות או פסיכיאטריות, ומעשיו לפני ואחרי הרצח הדגימו תהליך חשיבה קוהרנטי. חוות הדעת הפסיכיאטרית שהציגה ההגנה לא הייתה משכנעת, שכן היא התבססה על עובדות חלקיות ולא התיישבה עם ממצאי הכרעת הדין. בנוסף, חומרת העבירה, אב שרצח את בתו וחוסר חרטה או הבנה של הפסול שבמעשיו, הביאו את בית המשפט לדחות את בקשת הנאשם לעונש מופחת. לפיכך, גזר השופט על הנאשם מאסר עולם בגין רצח בתו בכוונה תחילה.