ע"א 3760/03

תקציר

ענייננו בערעור על החלטה המחייבת את המערערת להשיב כספים שהתקבלו כתשלום מועדף מעיזבון פושט רגל. ראשיתה של הסוגיה כאשר נאמן, שהיה אחראי על נכסיו של החייב יוסף אייפרמן, חילק דיבידנדים לנושה אחד בלבד, המערער, בעוד נושים אחרים לא קיבלו דיבידנד. למרות שהמערערת פעלה בתום לב ובשקידה להשגת הדיבידנד, נקבע מאוחר יותר על ידי נאמן חדש כי מדובר בהעדפה שלא כדין. בית משפט קמא הורה למערער להשיב את הסכום, ועורר ערעור המבוסס על הקביעה כי פעולות שנחשבו לגיטימיות בעת ביצוע אינן צריכות להפוך לבלתי חוקיות בדיעבד. המערערת ציטטה גם את פקודת פשיטת הרגל, לפיה הכלל נגד העדפת נושים חל רק בשלושת החודשים שקדמו לפשיטת הרגל. נקודת מחלוקת נוספת הייתה עקרון השוויון בין הנושים, המכתיב חלוקה שווה בין נושים בעלי עדיפות זהה. דיונים נוספים עסקו בשאלה האם יש לפטור את המערערת, לאחר שהסתמכה על חוקיותה הראשונית של התקבולה, מהשבה בשל אינטרס הסתמכות המוכר בדין. דעת הרוב נטתה בסופו של דבר לטובת המערערת, הכירה באופי החריג של התנהלותו הפסולה של הנאמן והציעה כי בעוד שנורמות משפטיות דורשות הגינות בין הנושים, הטלת השבה בנסיבות אלה עשויה לסתור תמריצים למעורבות נושים בהליכי פשיטת רגל. כתוצאה מכך, בוטל צו ההשבה, ונפסקו הוצאות למערערת, תוך הדגשת המורכבות בניהול שוויון הנושים, חובות הנאמן ועידוד מעורבות נושים בתיקי פשיטת רגל.