בש"פ 1421/20

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לערעור על צו איסור פרסום המונע פרסום פרטים בתיק הנוגע לקטין ולמצב משפחתי קשה, שבית המשפט קבע כי הוא נחוץ לשם שמירה על פרטיותו של הקטין. המערערת טענה כי קיימת חשיבות ציבורית רבה לדיון גלוי בתיק, ובפרט לעיסוק בסוגיית האלימות נגד נשים. עם זאת, השופט הדגיש כי עקרון הפומביות בהליכים משפטיים אינו מוחלט ויש לאזן אותו עם אינטרסים חשובים אחרים, כגון הגנה על קטינים. השופטת הסכימה עם המשיב כי הטיפול וההגנה על קטינים המעורבים במקרים אלה מחייבים העדפת האינטרסים שלהם על פני זכות הציבור לדעת, במיוחד נוכח הפוטנציאל של פרסום מקיף לגרימת נזק נוסף. השופט הכיר בצער על אי אכיפת צו איסור הפרסום הראשוני, אך הדגיש כי עובדה זו לבדה אינה מצדיקה פרסום נוסף, מה גם שהנזק שנגרם מפרסומים נוספים עשוי להיות משמעותי. לפיכך, העתירה להסרת צו איסור הפרסום נדחתה, תוך הכרה בכך שניתן לבחון מחדש את הצו ככל שהמשפט מתקדם או לאחר סיומו, במיוחד בהתחשב באופיו ה"טרי" של המצב עבור הקטינים.