ת"א 45754-09-22

תקציר

בית המשפט דן באיזון בין זכותו של אזרח לגשת לערכאות לבין ניצול לרעה פוטנציאלי של מערכת המשפט הנובע מהליכי סרק חסרי תוחלת. אגרות בית המשפט משמשות כגורם מרתיע מפני תביעות סרק ומייצגות את עלות השירות הניתן על ידי המדינה. בתביעות נזקי גוף, דמי פתיחה נמוכים יותר משולמים מלכתחילה, ואילו היתרה משולמת רק אם התביעה מצליחה, כאשר הנתבע משלם את החשבון. התובעת, במקרה זה, ביקשה פטור מתשלום אגרת פתיחה, בסך 1,236 ש"ח, בשל אילוצים כספיים. בית המשפט הכיר בדרישה לבחון בקשות לפטור מנקודת מבט דו-ראשית: עילת תביעה ואי יכולת כלכלית. בעוד עילת התביעה של התובע התקבלה, הבקשה נדחתה מטעמים כספיים. התובע לא הביא ראיות מספיקות להוצאותיו ולמצבו הכלכלי, לרבות פירוט נכסיו וניסיונותיו לגייס כספים. בית המשפט לא השתכנע מטענתו כי אינו יכול להרשות לעצמו את שכר הטרחה, במיוחד לאור העובדה שהצליח לשלם עבור חוות דעת רפואית. משכך, נדחתה הבקשה לפטור מאגרת פתיחה, והתובע חויב לשלם את האגרה עד ליום 15.11.2022, או להסתכן בדחיית תביעתו.