על"ע 2293/04

תקציר

פסק הדין, שניתן ב-28 בספטמבר 2004, מתייחס לסכסוך בו היו מעורבים עו"ד שטוב ובית הדין הרבני האזורי בירושלים. בית הדין הרבני הטיל חרם על עו"ד שטוב ואסר עליו לייצג את לקוחותיו בהתדיינות בפני בית הדין. חרם זה אסר למעשה על עורך הדין לעסוק בעריכת דין בפני בית הדין, ואף הורה לעורכי דין אחרים שלא לקבל ממנו הוראות או בקשות. לאחר בחינת פרטי המקרה, בית המשפט מוצא כי מעשיו של בית הדין הרבני נראים כניצול לרעה של סמכות. פסק הדין מדגיש כי בעוד שלבית הדין הרבני יש סמכות להפסיק הופעה של עורך דין במשפט מסוים, חרם כללי על עורך דין אינו מותר על פי התקנות הרלוונטיות. יתר על כן, חוקיותו של חרם כזה על פי החוק הישראלי מוטלת בספק. בית המשפט סבור כי יש צורך בבירור ובהתערבות אפשרית. לפיכך, ההחלטה מועברת ליועץ המשפטי לממשלה, ליועץ המשפטי לשיפוט רבני וללשכת עורכי הדין לקבלת התייחסותם. לצדדים אלה ניתנים 60 יום לספק את תובנותיהם ולנקוט בפעולות מתאימות. בית המשפט ימתין לתשובותיהם לפני שימשיך.