עת"מ 16745-04-18

תקציר

העותרת, שהשתתפה במכרז לפרויקט להקמת חלק מהרכבת הקלה בירושלים, עתרה נגד החלטת המשיבה, החברה הלאומית לתשתיות תחבורה, לפסול את הצעתה. בעתירה נטען כי יש לפסול את ההצעה הזוכה בשל ניגוד עניינים בהתקשרות של הזוכה עם שניים מיועצי המשיב. לטענת העותר, ליועצים הייתה גישה למידע סודי, שהעניק לזוכה יתרון בלתי הוגן. עוד טענה העותרת כי הזוכה לא עמדה בתנאי הסף להשתתפות במכרז. המשיב והזוכה טענו כי ההתקשרות עם היועצים לא הקנתה כל יתרון וכי הזוכה עמד בתנאי הסף. בית המשפט בחן האם חל שיהוי בהתנהלות העותרת והאם הדבר מצדיק את דחיית העתירה. בית המשפט מצא שיהוי בהתנהלות העותר, אך גם מצא כי האינטרס הציבורי מחייב לבחון את העתירה לגופה. בית המשפט בחן את הטענות לניגוד עניינים ומצא כי למשיבה סמכות לשקול מחדש את החלטותיה הקודמות וכי החלטתה הנוכחית סבירה ומתקבלת בהתאם לכללי המשפט המנהלי. על אף שהתנהלות המשיבה בשינוי עמדתה עוררה קשיים, בית המשפט לא מצא כי נפל פגם בהחלטה. עוד קבע בית המשפט כי ליועצים לא הייתה גישה למידע שיכול היה להעניק לזוכה יתרון בלתי הוגן. אשר לתנאי הסף, מצא בית המשפט כי פרשנותה של המשיבה למסמכי המכרז סבירה ועולה בקנה אחד עם תכלית התנאים. בית המשפט קבע כי הזוכה עמדה בתנאי הסף להוכחת ניסיון כקבלן ראשי באמצעות חברות הבת שלה. לסיכום, בית המשפט דחה את העתירה. טענות העותר לא התקבלו, והחלטת המשיב לאשר את ההצעה הזוכה אושרה. בית המשפט לא פסק הוצאות נגד העותר, שכן טענותיו הובילו לבירור מעמיק של הסוגיות שהועלו.