בג"צ 8379/20

תקציר

פסק הדין הנדון הוא דחיית בקשת העותרים כי בית המשפט יורה למשיבים – ככל הנראה הממשלה והכנסת – לתקן חקיקה קיימת, המבוססת על עקרון הפרדת הרשויות. לפי פסק הדין, אין זה בסמכותו של בג"ץ להורות לרשות המחוקקת והמבצעת לחוקק חוקים. הדבר נכון במיוחד כאשר מדובר בחקיקה שנקבעה מראש, אשר תגביל את שיקול דעתה ועצמאותה של הכנסת בהליך החקיקה. בית המשפט דוחה גם את טענת העותרים כי ניתנה להם הבטחה שלטונית, שכן מנכ"ל משרד האוצר אינו יכול לחייב את הכנסת לחקיקת חקיקה ספציפית. כל הבטחה כזו לא תהיה ראויה, ולכן גם הבקשה לפיצוי כספי על בסיס הבטחה זו נדחית. גם טענות העותרים בדבר אי-חוקתיותו של התיקון ופגיעתו בזכות הקניין שלהם נחשבות שוליות ולא נטענו די הצורך כדי להתייחס אליהן באופן ענייני. יתר על כן, העותרים לא כללו את כל הגורמים הרלוונטיים, כגון הכנסת, ולא מיצו את כל ההליכים האחרים. משכך, פסק הדין מורה על מחיקת העתירה על הסף, והעותרים נדרשים לשאת בהוצאות המשיבים, בסך 5,000 ₪.