ב"ש 1711/06

תקציר

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של שוד והחזקת סם מסוכן לצריכה עצמית. כתב האישום בא בעקבות אירוע בו היכה המשיב בכתפו של יליד 1945 אישה ילידת 1945 וחטף את תייקה. זמן קצר לאחר מכן, הוא נתפס עם 0.1460 גרם הרואין ברשותו. בעוד שהעובדות אינן שנויות במחלוקת, ההגנה טוענת כי רמת האלימות בה נעשה שימוש אינה מהווה שוד. עם זאת, עדויות רבות של עדי ראייה מתארות כיצד המשיב היכה את המתלונן במהלך השוד. בית המשפט, בבואו להעריך את סיכויי ההרשעה, מוצא סבירות סבירה להרשעת המשיב. יתר על כן, בהתחשב במצבו הנפשי, בהתמכרותו לסמים ובעברו הפלילי – הכולל עבירת חטיפת ארנק קודמת – בית המשפט רואה בו סכנה לציבור. לפיכך, חרף האפשרות לסנקציות חלופיות, מורה בית המשפט על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים על מנת לשים את שלום הציבור בראש סדר העדיפויות. החלטה זו מתקבלת תוך הכרה במחלת הנפש של המשיב ובצורך בתנאי מעצר הולמים. בית המשפט מדגיש כי מצבו הנפשי של המשיב והתמכרותו לסמים יילקחו בחשבון בשלב גזר הדין. הכרעת הדין מדגישה את חומרת המעשים הללו, במיוחד כלפי נשים מבוגרות, ומדגישה את חשיבות ההגנה על שלום הציבור, המצדיקה את צו המעצר.