ער"מ 1856-09-22

תקציר

המערערת, חירשת, אילמת, חולה וחיה על קצבת נכות, ערערה על מספר החלטות הנוגעות לבקשתה לסיוע משפטי בערעור נפרד לבית המשפט העליון. המערערת ביקשה סיוע מהסיוע המשפטי לייצגה בדיון נוסף לאחר שבית המשפט העליון דחה את ערעורה. משנדחתה, פנתה לבית המשפט המחוזי בבקשה לקבל פטור מהאגרה הנדרשת לפתיחת הליך הערעור, שגם הוא נדחה. המערערת, שלא צירפה לערעורה מסמכים רלוונטיים, טענה כי החלטת הסיוע המשפטי התקבלה על ידי גורם בלתי מורשה וכי סיכויי ערעורה מבטיחים. היא ביקשה דיון נוסף בפסק דין של בית המשפט העליון, שלטענתה דרש הבהרה בשל סתירות בפסקי דין קודמים. המשיב ביקש לדחות את הערעור, בנימוק של שיהוי בהגשה וחוסר עילה. הם טענו כי פסק דינו הקודם של בית המשפט העליון אינו מצדיק דיון נוסף וכי זכויותיו של המערער לא נפגעו. השופט הסכים עם המשיב ודחה את הערעור, תוך שהוא מדגיש את שיקול דעתו הרחב של רשם בתי המשפט בענייני אגרות. השופטת דחתה גם את בקשת המערער לעיון חוזר, שכן לא טענה לשינוי נסיבות. זאת ועוד, קבעה השופטת כי על המערערת לשלם למשיב הוצאות משפט בסך 5,000 ₪.