ת"א 29845-09-16

תקציר

התובעים, בני זוג נשואים, הגישו תביעת לשון הרע בסך 152 אלף שקל נגד שכניהם. התובעת, חברת ועד הבית, טענה כי הנתבע, אף הוא חבר הוועד, ניהל אותה מסע שיטתי ומכוון של השמצה והטרדה. פרסומי הנתבעת, שכללו גידופים והאשמות בהתנהגות עבריינית, נעשו במשך שנתיים בשיטות ובפורומים שונים, תוך גרימת עוגמת נפש ופגיעה בשמם הטוב. הנתבע טען לדחיית התביעה, הצדיק את מעשיו במסגרת תפקידו בוועד הבית וטען להגנות אמת ותום לב. בית המשפט קבע כי הפרסומים מהווים לשון הרע. בית המשפט קבע כי הנתבע לא הוכיח את אמיתות דבריו וכי מעשיו נעדרו תום לב. הפרסומים נמצאו זדוניים, חוזרים על עצמם ומכוונים להשפיל את התובעת בפני קהילתה. מאחר שהחוק מניח נזק בתביעות לשון הרע, פסק בית המשפט לתובעים פיצויים בסך 75,000 ₪, לצד הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. הנתבע חויב לשלם סכום זה, בהפרשי ריבית והצמדה, מיום פסק הדין. בנוסף, בית המשפט לא פסק פיצוי לבן זוגה של התובעת, בהתחשב בלשון הרע המינימלית שהופנתה כלפיה. פסק הדין ניתן שלא בנוכחות הצדדים והוא מיום 30.12.20.