ת"א 817/07

תקציר

התיק נסוב סביב תוקפם של הסכמים להקצאת חלקת מגורים ברקפת, יישוב קהילתי בגליל התחתון, שנחתמו בין התובעת, רקפת, לבין הנתבעים, איריס ומינהל מקרקעי ישראל. איריס, יחד עם בעלה גל, הגישו בקשה לחברות ברקפת, במטרה לבנות את ביתם בהתנחלות. כחלק מתהליך הגשת המועמדות הם עברו הליך מיון והומלץ להם על הקצאת מגרשים. עם זאת, התגלעו מחלוקות בנוגע לאי גילוי לכאורה של עברו הפלילי של גל ועניינים נוספים, מה שהוביל את רקפת לבטל את ההסכם עם איריס. השאלה המרכזית שעמדה בפני בית המשפט הייתה האם היו טעמים מוצדקים לביטול ההסכם, בפרט בנוגע לטענה כי איריס וגל פעלו בחוסר תום לב במהלך המו"מ בכך שהטעו את רקפת בנוגע לעברו הפלילי של גל. השופט ניתח בהרחבה את הראיות ואת עדויות העדים. נמצא כי אין ראיות ברורות לכך שאיריס וגל לא חשפו את עברו הפלילי של גל. השופטת שקלה את הנסיבות ואת טיב היחסים בין הצדדים, וקבעה כי אמנם מתקיימים יחסי אמון, אך אין בכך כדי להטיל חובת גילוי יזומה מוחלטת על המועמדים. במקרה זה, הרישום הפלילי לא היווה קריטריון רלוונטי להקצאת מגרשים או לחברות ביישוב, ודי היה במסירת מידע כללי על קיומו. מאחר שאיריס וגל ציינו את עברם בפני מכון האבחון וככל הנראה גם בטפסי הקבלה, הגיע בית המשפט למסקנה כי הם לא הטעו את רקפת ולא הפרו חובות גילוי כלשהן. כמו כן נבחנו טענות נוספות שהעלתה רקפת לביטול ההסכם, כגון הטעיה לכאורה של איריס בפנייה להסדר אחר וההפרדה בין איריס לגל. בית המשפט מצא כי טעמים אלה אינם מספיקים ואינם עולים בקנה אחד עם עקרונות הצדק הטבעי. בסופו של דבר פסק השופט לטובת הנתבעים, דחה את תביעתה של רקפת והורה על ביטול כל הסעדים הזמניים המונעים מאיריס לאכלס את הבית. רקפת חויבה לשלם לאיריס וגל הוצאות משפט משמעותיות. ההחלטה הדגישה את האופן הפסול והחפוז שבו טיפלה הנהלת רקפת במצב, על סמך שמועות וללא חקירה ראויה, וציפתה מהם לנהוג אחרת בניהול חיי הקהילה.