ת"א 2591/05

תקציר

הנתבעים הגישו בקשה לדחיית כתב התביעה המתוקן השני של התובעים, בטענה כי הוא מעלה טענות עובדתיות חדשות, מחליף טענות עובדתיות ומבקש סעדים חדשים ללא אישור בית המשפט, תמיכה בתצהיר או אפילו בקשה לתיקון כתב התביעה. בעוד בקשות הנתבעים מעלות טענות דומות, בית המשפט יתייחס אליהן בנפרד. התובעים, אזרחים ישראלים שרכשו חנויות בבניין, הגישו תביעה בגין הפרות יסודיות של הסכמים בין הצדדים על ידי הנתבעים, שהם הבעלים המשותפים של הבניין, מנהלו ויזם שהתקשר בחוזה לבניית הבניין ולרישום זכויות התובעים. כתב התביעה המתוקן השני, שהוגש במרץ 2008, הוא הרחבה של כתב התביעה המתוקן הקודם מפברואר 2007, שבא לאחר כתב התביעה המקורי. הנתבעים טוענים כי התיקון האחרון טומן בחובו הרחבה של עילות התביעה ויחייב אותם להגיש כתבי הגנה חדשים, דבר שאינו עולה בקנה אחד עם התקנות. עם זאת, בית המשפט, לאחר ששקל את התיקונים ואת עיתויים, החליט לאפשר את כתב התביעה המתוקן השני כדי להבטיח שכל המחלוקות יתבררו וההליך יתנהל ביעילות. בית המשפט מפעיל את שיקול דעתו מכוח תקנה 92 לתקנות הצו האזרחי להתיר תיקונים בכתבי טענות בכל עת, מה גם שהתיק נמצא בשלביו הראשונים, לא נשמעו ראיות, והתובעים לא ידעו על רישום הבניין בעת הגשת כתב התביעה המתוקן הקודם. התובעים יישאו בהוצאות בסך 3,500 ₪ בתוספת מע"מ עבור כל נתבע.