רע"פ 7009/20

תקציר

פסק הדין דוחה בקשה לחופשה לצורך ערעור על החלטת גזר הדין, ומדגיש כי חופשה כזו ניתנת רק בנסיבות חריגות המעוררות שאלות בעלות חשיבות משפטית או ציבורית משמעותית, או שיש בהן כדי לגרום לעוול מהותי או לעיוות דין. במקרה זה לא נמצאו שיקולים כאלה. ראשית, באשר לתסקיר שירות המבחן, ציין בית המשפט כי עיון בתסקיר אינו מבסס טענת הסתמכות של נאשם, והדו"ח המשלים הוזמן מבלי להשתמע מתוצאה ספציפית. הודגש שוב כי המלצת המאסר על תנאי אינה מחייבת, ובית המשפט לא מצא עילה לסטות מהעונש ההולם ללא ראיות לשיקומו של הנאשם או סבירות ממשית לשיקום. שנית, הבקשה ערערה על חומרת העונש, אך בית המשפט קבע כי חריגות ממדיניות הענישה המקובלת מוצדקות רק במקרים נדירים. בית המשפט המחוזי שקל את כל הגורמים הרלוונטיים, לרבות נסיבותיו האישיות של המבקש והצורך בהרתעה, והגיע למסקנה כי העונש הולם. משכך, הבקשה נדחתה, בוטל עיכוב ביצוע עונש המאסר, והמבקש חויב להתייצב במאסר עד ליום 3.1.2021.