ת"א 39752-06-12

תקציר

פסק הדין פוטר את התובעת מס' 2, שהייתה רשומה כחברה בהקמה, מכתב התביעה בשל אי קיומה, ומורה לתובעת מס' 1 לשלם הוצאות בסך 7,500 ₪ לנתבעת מס' 2. בקשתה של האחרונה לחייב את התובעים בהפקדת ערבות להוצאות מתקבלת באופן חלקי. התובעת מס' 1 נדרשת להעמיד ערבות בסך 35,000 ₪ להבטחת הוצאותיה של הנתבעת מס' 2 עד ליום 4.7.13, או לשאת בתוצאות המפורטות בתקנה 519(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי. ההחלטה מתבססת על הערכת יכולותיו הפיננסיות של התובע, סיכויי ההתדיינות ושיקולים נוספים כגון מורכבות התיק, אופי הצדדים והתנהלות התובע. שיקולים אלה נשקלים אל מול זכות הגישה החוקתית לערכאות והפגיעה הפוטנציאלית בזכות הקניין של התובע. תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי מסמיכה צווים כאלה להבטיח שנתבעים יוכלו להחזיר את הוצאותיהם אם תביעות התובעים לא יצלחו, ויחולו בעיקר כאשר התובעים מתגוררים מחוץ לתחום השיפוט או משבשים ניסיונות לגבות הוצאות. במקרה זה, בית המשפט נוקט משנה זהירות בהערכת סיכויי ההצלחה בשלב ראשוני זה. פסק הדין מדגיש את הקשיים הניצבים בפני התובעת מס' 1 להוכיח את טענותיה, במיוחד נוכח אופיים השנוי במחלוקת של ההסכמים הנטענים.