ע"ב 3160/05

תקציר

החברה טענה כי ההסכם הקיבוצי שבבסיס צו ההרחבה בוטל בשנת 1991, ולכן הצו בטל לפי סעיף 31 לחוק הסכמים קיבוציים. בית המשפט קבע כי החברה לא הביאה ראיות מספיקות לביטול ההסכם הקיבוצי, וכי צו ההארכה נותר בתוקף. לפיכך, על החברה לכבד את הצו ולכבד את זכויות העובד הנובעות ממנו. באשר לתביעות העובד לתשלומים ספציפיים, קבע בית הדין את הדברים הבאים: - החברה לא נדרשה לשלם דמי הודעה מוקדמת משום שנתנה לעובד תקופת הודעה מוקדמת של חודש, כנדרש בחוק. - תביעות העובד להוצאות נסיעה נדחו מאחר שבית המשפט מצא כי קיבל את דמי הנסיעה המתאימים בהתאם להסכם שלו עם החברה. - תביעות העובד בגין שעות נוספות, עבודה בשבת ובמשמרת שלישית התקבלו מאחר שהחברה לא הציגה כל חישוב נגדי. העובד זכאי ל-14,839 ₪ בגין תביעות אלה. - העובד זכאי לדמי חגים, בין אם עבד ובין אם לאו, ומאחר שהחברה לא סיפקה כל חישוב נגדי, נפסק לו 4,982 ₪ בגין תביעה זו. - מאחר שהחברה לא ציינה את אחוזי העבודה של העובד, קיבל בית הדין את טענתו כי הוא עבד במשרה מלאה. לפיכך, הוא זכאי לפדיון חופשה ולדמי הבראה בסך 707 ש"ח ו-343 ש"ח, בהתאמה. - תביעת העובד לתוספת שכר ותק התקבלה מאחר שהחברה לא הציגה חישובים חלופיים. הוא זכאי ל-179 שקלים. - החברה נדרשה לבטח את העובד בפנסיה בסיסית החל מהיום הראשון להעסקתו. משלא עשתה כן, נפסקו לעובד 6,043 ₪ בגין תביעה זו. בסך הכל על החברה לשלם לעובד 26,712 ₪, כולל הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה. סכום זה ישולם תוך 30 יום, אחרת הוא יצבור ריבית עד שישולם במלואו. כמו כן, החברה תשלם לעובד 3,500 שקל שכר טרחת עורך דין בתוספת מע"מ. לשני הצדדים יש זכות לערער על ההחלטה לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום.