עת"מ 8445-03-21

תקציר

המחלוקת נסובה סביב פרשנות סעיף במסמך מפרט מחייב הנוגע למכרז לבנייה למגורים. הסעיף הנדון, ז2, עניינו הקצאת מקומות חניה, ופרשנותו נתונה במחלוקת בין העותר לבין המשיבים. המשיבים טענו כי יש לדחות את העתירה מחוסר עילה מנהלית, שכן הליך המכרז הושלם זה מכבר ונחתמו חוזים, ובכך הסתיים השלב המנהלי. עוד טענו כי העתירה הוגשה באיחור, שאמור להביא לדחייתה. עם זאת, בית המשפט חלק על ההתנגדויות המקדמיות הללו וקבע כי העתירה אכן מינהלית במהותה והוגשה בתוך פרק הזמן המותר. לגופו של עניין, פירש בית המשפט את הסעיף הנדון, ז2, לטובת העותר. בית המשפט קבע כי הסעיף מחלק באופן ברור את אפשרויות החניה וכי חלוקה זו עולה בקנה אחד עם תקנות התכנון העירוני החלות. לדברי בית המשפט, חובת הצמדת מקומות החניה כפופה לחוקי התכנון הרלוונטיים, ובמקרה זה מקומות החניה המאושרים עומדים בתקנות אלה. לפיכך, קבע בית המשפט כי יש לחלק את החניות בין דירות גדולות, באופן יחסי למספרן, לרבות הן דירות מחיר למשתכן והן דירות בשוק החופשי. עוד ציין בית המשפט כי פרשנותו לסעיף הופכת את עמדת המשיבים, שהתבססה על הבחנה לכאורה בין "המחאה" ל"הצמדה", לעמדה מלאכותית. זאת ועוד, ציין בית המשפט כי נראה כי מדיניותם השונה של המשיבים ביחס לחלוקת מקומות החניה במתחם סמוך ראויה במידת מה, אם כי אין בה כדי להשפיע על פסק הדין העיקרי. משכך, התקבלה העתירה, חויבו המשיבים לשלם לעותר הוצאות בסך 15,000 ₪.