ת"א 37705-03-16

תקציר

המחלוקת נסובה סביב השימושים הבלתי חוקיים לכאורה של הנתבע והבנייה על מקרקעי התובע ללא ההיתרים הנדרשים. על בית המשפט לקבוע את טיבם והיקומם של שימושים אלה, את חוקיותם ואת גובה דמי השימוש להם זכאי התובע. התובע הצליח להוכיח את השימוש הבלתי חוקי של הנתבעת במקרקעין למגורים ומסחר במספר בניינים. שימושים אלה אושרו באמצעות דוחות פיקוח. בית המשפט מקבל את מדידות המודדים של התובעת לגבי שטחי המבנים, ומוצא את ראיות הנתבעת בעניין זה בלתי משכנעות. בנוסף, בית המשפט קובע את סיווג השימושים הללו, כאשר בניין 13 מסווג כשטחי אחסון ומשרדים. התובע זכאי לדמי שימוש, אותם מחשב בית המשפט על פי שווי הקרקע והשימוש בה בפועל, לרבות רווח יזמי. עמלה זו נקבעת על 6% מהערך הכולל, בתוספת מע"מ, עבור כל שנת שימוש בלתי חוקי, משנת 2009 עד 2015. הסכום הכולל, כולל הפרשי הצמדה וריבית, מגיע ל-1,447,222 שקל. הנתבע חויב לשלם סכום זה, בצירוף הוצאות התובע ושכ"ט עורך דין בסך 50,000 ₪. בקשת התובע לסעד כספי מעבר לשנת 2015 נדחית מחוסר ראיות מספיקות. לשני הצדדים הזכות לערער על ההחלטה בבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.