ע"פ 279/63

תקציר

פסק דין ארוך זה נראה כאוסף של תקדימים משפטיים ופסיקה בתחום לשון הרע ולשון הרע. נראה כי פסק הדין הוא סיכום מקיף של כמה תיקים, המאורגנים תחת כותרות וכותרות משנה שונות. פסק הדין דן במקרים רבים, כגון Roberts v. קמדן (1807), Capital and Counties Bank v. הנטי (1883), Linotype v. British Empire Type-setting Machine Co. (1899), Sanderson v. Jewish Chronicle (1953), Randall v. Perceley Dairy (1933-1934), בין היתר. הוא מתעמק בפרטים של מקרים אלה, כולל ציטוטים מפסקי דין משפטיים והפניות לדוקטרינות משפטיות כמו mitiori sensu. נראה כי הוא מתמודד עם נושאים כמו אחריותם של מו"לים לתוכן דיבה, הגדרת לשון הרע ופרשנות של ביטויים מסוימים בהקשר של דיני לשון הרע. פסק הדין בוחן גם את ההשלכות של המילים הכתובות או הנאמרות של אנשים ואת ההשלכות והנזקים האפשריים הנובעים מהן. בנוסף, הוא מתייחס למספר טקסטים ומקורות משפטיים, כגון The Law of Defamation של אוסאליבן ובראון, Gatley on Libel and Slander, ו-Corpus Juris Secundum, המצביע על סקירה מקיפה של הספרות המשפטית סביב דיני לשון הרע. ככלל, נראה כי פסק דין זה הוא סיכום מפורט של דיני לשון הרע ולשון הרע, המאגד מקרים רבים ועקרונות משפטיים למסמך אחד.