סע"ש 20467-05-20

תקציר

התובע, עובד הנתבעת, הגיש תביעה נגד מעסיקו בגין פיטורים שלא כדין, אי קיום שימוע כדין, אי יידוע העובד על תנאי העבודה, תשלום שכר עד לשימוע ופגיעה בפרטיות. בית הדין פסק לטובת הנתבעת בטענה לפיטורים שלא כדין, שכן הראיות הראו כי התובע פוטר מחמת עילה, בשל אי התאמה והתנהגות בלתי הולמת. הנתבעת ערכה לתובעת שימוע, אשר נמצא כדין ולא רק למראית עין, והליך הפיטורים התנהל בהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי. בית הדין דחה גם את הטענה לאי יידוע העובד על תנאי העבודה, שכן הנתבעת הציגה הודעה על תנאי עבודה שככל הנראה נמסרה לתובע, ולא נמצאה כל ראיה לפגיעה מכוונת בזכויותיו. עם זאת, בית המשפט פסק לטובת התובעת בטענה לתשלום שכר עד לדיון. נאסר על התובע לעבוד עד לשימוע, ובית המשפט הורה לנתבעת לשלם לו שכר עבור אותם ימים, שהסתכם ב-1,419 ₪. לבסוף, מצא בית המשפט כי הנתבע הפר את זכותו של התובע לפרטיות ולכבוד בכך שתלה את תמונתו בתא השמירה של המפעל, עם כיתוב האוסר על כניסתו. בית המשפט פסק לתובע פיצויים בסך 12,000 ₪ בגין הפרה זו. סיכומו של דבר, נדחתה התביעה לפיטורים שלא כדין ואי יידוע העובד, בעוד הטענות בגין פערי שכר ופגיעה בפרטיות נדחו. הנתבע חויב לשלם לתובע סך של 13,419 ₪, בתוספת הצמדה וריבית אם לא ישולם תוך שלושים יום.