עב"ל 60289-04-21

תקציר

פסק הדין דוחה את הערעור בנימוק החלטת בית הדין האזורי. עניינו של הערעור בפרשנות המונח "הכנסה" בתקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי, המסמיך את הוועדה להגדיל את דרגת הנכות במקרה של ירידה משמעותית ולא זמנית בהכנסתו של המבוטח בעקבות פגיעה בעבודה. בית המשפט קובע כי המונח "הכנסה" בהקשר זה מתייחס להכנסה שעליה התבססו פיצויי הפגיעה ואין לפרש אותה כהכנסה רעיונית. פרשנות זו מועדפת משלוש סיבות. ראשית, המחוקק ער למצבים בהם החישוב עשוי שלא לשקף את שכרו בפועל של המבוטח, והחוק מעניק גמישות מסוימת בעניין זה. שנית, קביעת הכנסה רעיונית מחייבת בירור עובדתי מקיף, אשר מנוהל טוב יותר על ידי פקיד התביעות מאשר על ידי הוועדה. לבסוף, ציטוטו של המערער מפסק דין קודם (בן מויאל) אינו ישים במקרה דנן משום שמדובר בעצמאי, ואילו במקרה זה מדובר בשכיר. הגדרת ההכנסה ברורה במקרה זה ואינה דורשת חריגה מעקרון התשלום בפועל. לפיכך, הערעור, המבקש לקבוע בסיס שכר שונה לקביעת דרגת הנכות, נדחה. ההחלטה מתקבלת על בסיס ההרמוניה החקיקתית והנסיבות הספציפיות של מקרה זה.