סע"ש 8822-02-18

תקציר

הפרשה נוגעת לבקשת שדולת הנשים בישראל להקפיא את הכשרתן של עמיתות מהמגזר החרדי לתפקידי ליבה בשירות המדינה, בשל אפליה לכאורה של נשים בתהליך הקבלה לתוכנית. המכרז לתוכנית, שמטרתו לשלב אקדמאים מצטיינים מהאוכלוסייה החרדית בשירות המדינה, מפרט מסלולי הכשרה נפרדים לגברים ולנשים. שדולת הנשים טוענת כי הוראה זו פוגעת בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה ובזכות החוקתית לשוויון, שכן אופי המשרות אינו מחייב מועמדים גברים בלבד. הן עותרות לביטול המכרז ולאיחוד עם הליך נוסף בנושא הפרדה מגדרית בתוכנית של משרד התיירות. בית הדין לעניינים מנהליים דוחה את בקשתן לצו מניעה זמני, מה שמוביל את שדולת הנשים לעתור לבית הדין הארצי לעבודה. בית המשפט, לאחר ששמע את טענות הצדדים ובחן את התשתית העובדתית והמשפטית, הגיע למסקנה כי המדינה אכן פגעה בזכותן של נשים לשוויון בכך שהתייחסה למגדר כקריטריון לקבלה. ההצדקות של המדינה, ובהן שילוב החברה החרדית בשוק העבודה והצורך בהכשרות נפרדות, אינן מספקות. בית הדין מדגיש את חשיבות השוויון במקום העבודה ואת אי קבילותה של אפליה מגדרית, במיוחד בתוכנית דגל לעובדי מדינה בכירים. עם זאת, באיזון בין הפגיעה בהשעיית התוכנית לבין הזכות החוקתית לשוויון, קובע בית המשפט כי ניתן להמשיך בתוכנית בתוספת של לפחות 10 נשים בתוך 30 יום. אם המדינה לא תעשה זאת, אימוני הגברים יושעו עד להודעה חדשה. בית המשפט מורה למדינה לשאת בהוצאות שדולת הנשים ובשכר טרחתה, ומחייב את המדינה להגיש כתב הגנה בתוך 21 יום לצורך ההליך העיקרי. עיקר הדיון יישמע לפני פגרת הקיץ ובמהלכה. ההחלטה נועדה להבטיח שוויון תוך מזעור ההפרעה לתוכנית והתחשבות בנסיבות העמיתים.