ע"א 6342/20

תקציר

עניינו של פסק הדין בסכסוך סבוך וארוך שנים בין בעלי המניות של חברת "שבע בחאל בע"מ", שהנכס העיקרי שלה היה נכס מסחרי המכונה "בית פריזמה". הנכס נמכר על רקע סכסוכים בין בעלי המניות, שחולקו למספר קבוצות, ביניהן קבוצת מזרחי, קבוצת נקש, לירון אלמוג ודורון חלה. בעלי המניות ניהלו סכסוכים משפטיים נרחבים בנוגע לתשלומי איזון, מנגנוני דילול בעלי מניות ואינטרסים, שנבעו מהסכם פשרה משנת 2010. ההליכים בבית המשפט המחוזי דנו בעיקר בתביעות שכנגד של קבוצת מזרחי. התיק עבר מספר פסקי דין, לרבות פסקי דין חלקיים ומשלימים, כאשר קבוצת מזרחי קיבלה את מרבית הכספים בקופת החברה בפסק הדין החלקי. שני הצדדים ערערו. בית המשפט העליון מצא בעיות בפסק הדין המשלים של בית המשפט המחוזי, בעיקר בכל הנוגע לחישובי הריבית, תוקפו של דילול המניות החד-צדדי של נקש והטיפול בהתחשבנות בין הצדדים. מרוץ הריביות הוחלט להימשך רק זמן קצר לאחר מכירת הנכס, עם ריבית מופחתת שתוטל לאחר מכן. בית המשפט ביטל הוראה לטובת תביעתו של מזרחי לקופת האוצר בשל התחשבנות לא מספקת. בעניין קבוצת נק"ש קבע בית המשפט כי מזרחי אינו יכול לממש ערבויות או תביעות אישיות מבלי להשלים מנגנוני דילול מוסכמים. השיבוץ של נקש, שלכאורה העשיר את החברה, הוכר והזיכויים הותאמו בהתאם. טענתה של הלה בדבר הקצאה שגויה של מניות בכרטיס החוזה של לירון הוכרה, מה שגרם להתאמות כדי להבטיח התחשבנות חשבונאית מדויקת שלקחה בחשבון את תזרימי ההשקעות הלא מוסברים. פסק הדין משקף את הקושי של הרשות השופטת לנהל סכסוכים המתבצרים בהליכים מקבילים, ומחייב סיום במסגרות שיפוטיות אחידות. בית המשפט הורה למומחה מוסכם, רו"ח תומר גלברד, לגבש יתרות חשבוניות, כאשר ההוצאות יכוסו חלקית על ידי אגרות בית המשפט שהופקדו בעבר ואפשרו תקשורת מסודרת בין הצדדים כדי למנוע התדיינות נוספת. פסק הדין הדגיש את הצורך בפתרון קולקטיבי כדי להימנע מתביעות ופסקי דין סותרים, אישר התאמות חשבונאיות סופיות והגביל פעולות ביצוע נגד נקש. מזרחי נדרש לשאת בהוצאות המשפט לטובת נקש וחלא.