ת"א 12614-06-16

תקציר

התובעים, בעלי בית בנתניה, טענו כי עבודות הבנייה של הנתבע ערערו את יציבותו של מצוק סמוך וגרמו לסדקים בביתם ובחצרם. הם תבעו פיצוי על נזקים, כולל עלויות תיקון, דיור חלופי ואובדן הנאה. הנאשם, שביצע פעולות חפירה ותגבורת, הכחיש את הטענות. בית המשפט מינה מומחים שיבחנו את השאלות שהוצגו ונפסקו לטובת הנאשם. מסקנות המומחים, שהתבססו על חקירה מעמיקה, הראו כי מעשיו של הנתבע לא גרמו לערעור יציבות המצוק או לסדקים ברכוש התובעים. הם ייחסו את הסדקים לנגר עילי, שלא היה תוצאה של פעילות הנתבעת. בנוסף, המומחים לא מצאו עדות לתזוזה בקיר התמך או לכשלים כלשהם בתכנונו או בביצועו. עם זאת, בית המשפט קיבל את טענת התובעים כי פעולות ההידוק שביצע הנתבע גרמו לסדקים בתוך הבית. הנתבע חויב לשלם לתובעים סך של 226,700 ₪, בתוספת מע"מ, בגין הוצאות תיקון. התובעים טענו גם ל"ירידת ערך פסיכולוגית" של ערך הנכס שלהם, וטענו כי רוכשים פוטנציאליים יירתעו בשל חשש ליציבות המצוק. בית המשפט דחה טענה זו, שכן הנחות המומחה נמצאו שגויות, והתובעים לא הצליחו להוכיח את שלילת התמיכה באדמתם. הנתבעת נדרשה לאטום את הסדקים בחצר התובעים בתוך 30 יום ולפקח מעת לעת על העוגנים בקיר המערבי ועל יציבות המדרון. התובעים חויבו בשכר טרחת עורך הדין של הנתבעת, בסך 60,000 ₪, שכן מרבית טענותיהם נדחו.