ב"ל 49975-11-19

תקציר

פסק הדין מקבל בחלקו את טענתה של עובדת ניקיון בבית ספר שהכירה בליקויי הברכיים שלה כפגיעה בעבודה עקב מיקרוטראומה. תיאוריית המיקרוטראומה משמשת פיקציה משפטית לפיצוי מבוטחים בגין פגיעות בעבודה שאינן מסווגות כמחלות מקצוע או תאונות. כדי לבסס מקרה של מיקרוטראומה, על התובע להוכיח פגיעות חוזרות ונשנות לאורך תקופה ארוכה. במקרה זה, משימתה היומיומית של התובעת לנקות מדרגות ושטיפת רצפות בקיץ כללה תנועות רצופות ותכופות המשפיעות על גבה וברכיה. פעולות אלה, שבוצעו במשך למעלה מעשור, ביססו תשתית עובדתית למיקרוטראומה בנוגע לברכיה וגבה. חוות הדעת הכירה בקשר סיבתי רפואי בין עבודתה של התובעת לבין ליקויי הברכיים שלה, אך לא בפגיעה בגב. המומחה ייחס את הפגיעה בברך ימין לפגיעה קודמת ומצא כי תנאי העבודה לא השפיעו עליה באופן משמעותי. עם זאת, הפגיעה בברך שמאל נחשבה קשורה לעבודה באמצעות מיקרוטראומה. השופט הסכים עם חוות דעתו של המומחה, קיבל את התביעה לגבי ברך שמאל אך דחה אותה בגין ליקויים בגב ובברך ימין. הנתבע חויב לפצות את התובע בהוצאותיו, בסך 6,000 ₪, בתוך 30 יום. על פסק הדין ניתן לערער לבית הדין הארצי לעבודה.