סע"ש 24751-07-20

תקציר

התובע, מעסה מוסמך, תבע את הנתבעת, מלון כלי כנרת, על כך שהכיר בדיעבד ביחסי עובד-מעביד ולאחר מכן שילם זכויות סוציאליות. התובע עבד בספא המלון בין השנים 2006-2018. הנתבעת טענה כי התובעת היא קבלן עצמאי ולא עובדת, ולכן אינה זכאית להטבות המבוקשות. מספר תביעות דומות נוספות הוגשו גם נגד הנתבע. במהלך הדיונים המקדמיים הגיש התובע תצהיר עדות ראשונית. הנתבעת השיבה בבקשה למחוק חלקים מהתצהיר, בטענה שהם מהווים הרחבה פסולה ואסורה של טענות התובע. לגופו של עניין, הנתבע התנגד לדרישתה החדשה של התובעת לפיצוי נזק לא ממוני, בטענה שהיא לא הוזכרה בתביעה המקורית ומהווה ניסיון להגניב עילת תביעה חדשה. הנתבע ביקש מבית המשפט להסיר את הסעיפים מהתצהיר ולהורות לתובע להגיש תיקון פורמלי לתביעה, בעלויות הנלוות. בית המשפט קבע כי הרחבת התצהיר של התובעת אינה הרחבה אסורה של חזית, שכן היא התבססה על תקדים משפטי חדש שנקבע בפרשת Quetta, אשר קבע כלל חדש לפסיקת פיצוי לא ממוני לעובדים במקרים של יחסי עבודה מסווגים באופן שגוי. השופטת ציינה כי תביעת התובע לנזק לא ממוני התבססה על אותה טענת סיווג שגוי שהוצגה בכתב התביעה המקורי ולא הציגה טענות עובדתיות חדשות. יתר על כן, מאחר שפסק דין Quetta היה התפתחות אחרונה, לא יהיה זה הוגן לשקול את הימנעותו של התובע מכימות התביעה או תשלום אגרה בעת הגשתה. עוד ציינה השופטת כי הנתבעת יכולה להגיש טענות נגדיות בתצהיר משלה וכי הכימות ותשלום האגרה יטופלו אם תביעתו העיקרית של התובע תצליח. לפיכך, דחה בית המשפט את בקשת הנתבעת למחוק חלקים מתצהיר התובע והתיר את הרחבת התביעה. הנתבע חויב להגיש את תצהירו העיקרי בתוך 30 יום, והוצאות הבקשה יישקלו עם סיום ההליך.