ע"א 302/83

תקציר

במקרה דנן, דן בית המשפט העליון בערעור על תביעת נזיקין שהגיש המשיב בתחילה נגד המערער, בה הוצגו חוות דעת רפואיות סותרות. בית המשפט מינה מומחה רפואי מטעמו, שחוות דעתו הייתה פחות אוהדת למשיב מזו שהגישה המערערת. משכך, ביקש המשיב לדחות את התביעה לפי תקנה 154 לתקנות סדר הדין האזרחי, במטרה להגיש את התביעה מחדש מאוחר יותר עם ראיות שעשויות להיות טובות יותר. בית המשפט המחוזי נעתר תחילה לבקשה זו ללא תנאי, לרעת המערער. בערעור הדגיש בית המשפט העליון כי בעוד שמתן בקשות כאלה נתון בדרך כלל לשיקול דעתו של בית המשפט, יש לשקול זאת היטב כדי למנוע שימוש לרעה בהליכים משפטיים ולהבטיח כי הנתבעים לא יישללו באופן בלתי הוגן מיתרונות פרוצדורליים שנצברו במהלך התיק. בית המשפט העליון מצא כי הפסקת ההליכים תפגע באופן משמעותי בזכויות שרכש המערער באמצעות עדות המומחה הקיימת. בית המשפט קבע כי יש צורך בהנחיות ברורות למניעת ניצול לרעה פרוצדורלי ולהבטיח כי הפיטורים לא יבטלו זכויות מהותיות. משכך, הפך בית המשפט העליון את החלטת בית המשפט המחוזי והחזיר את התיק להמשך הליכים, תוך שהוא מורה למשיב לשאת בהוצאות המשפט של המערער. פסק דין זה שב ומדגיש את חשיבות השמירה על הגינות פרוצדורלית וריסון שיבושים מיותרים בהליכים משפטיים.