ת"א 1924/99

תקציר

פסק הדין נסוב סביב תאונת עבודה שהביאה למותו של ליאור צרור. התובעות, אורנית צרור, האלמנה, וקסם צרור, הבת, תבעו פיצויים ממבטחי המשאית המעורבת בתאונה. הנתבעים הודו בחבותם, והמחלוקת התמקדה בגובה הפיצוי. בית המשפט הכיר בזכותם של התובעים לפיצויים כתלויים במנוח וכיורשי עזבונו. בתביעת התלות קבע בית המשפט את כושר ההשתכרות של ליאור, לרבות שכרו וקצבתו, וקבע אותו על 6,444 ₪ לחודש. כושר ההשתכרות של אורנית נקבע על 2,268 שקל לחודש, ואילו של בן זוגה הנוכחי, חזי, נקבע על 5,000 שקל בחודש. בית המשפט חישב את הפסד המזונות הן לאורנית והן לקסם בסך 816,360 שקל. כמו כן פסקו 50,000 ש"ח בגין אובדן שירותי הבעל והאב ו-7,598 ש"ח הוצאות הלוויה. תביעת העיזבון התייחסה להפסד השתכרות ב"שנים האבודות", שנקבע על סך של 1,763,560 שקל, ולכאב וסבל, בסך של 45,967 שקל, לצד הוצאות הלוויה בסך 7,598 שקל. מאחר והתובעים הם גם תלויים וגם יורשים, נפסקו להם הסכום הגבוה יותר, בסך 1,817,125 ₪. עם זאת, בוצע ניכוי של 1,056,238 ש"ח, קצבה מוזלת מהמוסד לביטוח לאומי. בסיכומו של דבר, חויבו הנתבעים לשלם לתובעים סך של 760,887 ₪, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. סכום זה כלל פיצויים, מע"מ, הפרשי הצמדה וריבית.