רע"א 6693/13

תקציר

ערכאת הערעור דחתה את הבקשה לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, תוך שהיא מדגישה כי המבקשים הציגו טענות חדשות שלא הועלו קודם לכן במהלך המשפט הראשוני. בתחילה טענו המבקשים כי זכויות צד ג' היו קיימות לפני תביעות בנק הפועלים וכי התקשרות עם שני בעלי תפקידים תגדיל את ההוצאות שלא לצורך. בית המשפט המחוזי דחה טענות אלה, והמערערים שינו את האסטרטגיה שלהם והציגו טיעונים חדשים בערעור, ובכך הפרו נורמות פרוצדורליות המונעות העלאת טענות חדשות בשלב זה, אלא בנסיבות חריגות. בית המשפט אישר את העיקרון לפיו ערעורים נועדו לתקן טעויות פרוצדורליות ואינם מקום להצגת טיעונים חדשים. בבחינת טענות המבקש בדבר תחולת פסק דין גרבש ותוקפם של הסדרי שעבוד, מצא בית המשפט כי טענות אלה היו צריכות להיות מועלות מוקדם יותר או שאינן רלוונטיות למערערים, שכן בנק לאומי, בהיותו הצד הנפגע הפוטנציאלי, לא הגיש ערעור. בנוסף, התנהלותם הפרוצדורלית של המבקשים, לרבות השמטת גילויים מהותיים בנוגע למסמכים שהוגשו לאחרונה לבית המשפט המחוזי, נקבעה כבלתי תקינה, המצדיקה סנקציות בדמות הוצאות. משכך, דחה בית המשפט את הבקשה והורה למבקשים לשלם 20,000 ₪ כל אחד לבנק הפועלים ולבנק לאומי. בסופו של דבר, ההחלטה אישרה את פסיקות הערכאה הנמוכה יותר, תוך שימת דגש על היצמדות פרוצדורלית והגדרת מרחב הערעור.