ת"א 44971-12-19

תקציר

התובעת, שרכשה שטחי מסחר מהנתבעת, תבעה פיצויים בשל איחור הנתבעת במסירת הנכס. בית המשפט פסק לטובת התובע. בית המשפט קבע כי גרסת התובע לאירועים אמינה יותר, והנתבע אכן גרם לאיחור במסירה. מאחר שהנתבעת לא שלחה הודעה על כוונתה למסור את החזקה – דבר שהיה קובע את המועד לתשלום הסופי – לא ניתן להאשים את התובעת באי השלמת התשלום. יתר על כן, הנתבעת לא הביאה ראיות מספיקות לכך שהעיכוב נגרם בנסיבות שאינן תלויות בה, כפי שנקבע בהסכם. לפיכך, על הנתבעת לשלם לתובע את הפיצוי המוסכם בסך 437,877.5 ₪, בתוספת מע"מ, בגין איחור המסירה. עוד קבע בית המשפט כי התובעת זכאית להחזר רכיב הריבית וההצמדה של התשלום האחרון, בסך 38,671 ₪, שכן השיהוי נגרם בשל פעולות הנתבעת. סכומים אלה יצטברו ריבית והפרשי הצמדה ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל. לבסוף חויב הנתבע לשלם לתובע 30,000 ₪ הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, כולל מע"מ.