ת"א 2954/00

תקציר

פסק הדין הנדון מתייחס לערעור אזרחי הנובע מסכסוך בין שני מבקשים (נתבעים) לבין המשיב מס' 1. המבקשים ביקשו לבטל פסק דין שניתן נגדם בהיעדרם ביום 22.3.01. טענתם המרכזית של המבקשים הייתה כי לא הוגשו להם מסמכי בית המשפט הנדרשים והם לא היו מודעים לתביעה. עם זאת, בית המשפט קבע אחרת. נקבע כי התביעה נמסרה לכתובת המשויכת למבקשים וידועה להם. זאת ועוד, קיבל בית המשפט את הסברו של המשיב כי מספר אישור מסירה אליו הפנו המבקשים התייחס למספר תיק פנימי במשרדו של עורך דינו של המשיב, ולא לתיק אחר, כפי שטענו המבקשים. בית המשפט התייחס גם לתקדימים משפטיים שתמכו בתפיסה כי ידיעה בפועל על החלטת בית המשפט, גם ללא הצגה פורמלית של המסמכים, מחייבת את הצדדים לפעול במגבלות הזמן הקבועות בתקנות. נמצא כי המבקשים, שהיו דירקטורים ובעלי מניות בחברות הנדונות, ידעו בפועל על התביעה, מה שהופך את טענתם לאי מודעות לבלתי סבירה. בית המשפט הדגיש את חשיבות תום הלב ורוח סדר הדין האזרחי, והגיע למסקנה כי זעמם של המבקשים נבע מחוסר מודעותם לכך שהמשיב הגיש בקשה לפסק דין ללא ידיעתם, ולא מהיעדר שירות ראוי. פסק הדין, שניתן שלא בפניו, העדיף את המשיב, תוך שמירה על פסק הדין המקורי.